ערעור על גז"ד בשתי עבירות שעניינן חברות בארגון החמאס ונשיאת משרה-התקבל חלקית

המערער הורשע עפ"י הודאתו בהסדר טיעון בשתי עבירות שעניינן חברות בארגון החמאס וכן נשיאת משרה כאשר שימש כראש חולייה של שלושה חברי החמאס. בבימ"ש קמא ביקש התובע לגזור על המערער עונש של 18 חודשי מאסר בפועל וזאת למרות טענתו כי העונש הראוי למערער הינו 24 חודשי מאסר רק על חברות בארגון החמאס. בסופו של דבר, גזר ביהמ"ש קמא (השופט רס"ן שמואל פלישמן) עונש של 16 חודשי מאסר, כאשר שקל את שיקולי החומרה והקולא, וכן את הודאתו של המערער ועברו הנקי.

עיקר טענתו של הסנגור המלומד עו"ד אבו עומר אינה כלפי רמת הענישה, אלא לעניין אחידות הענישה. משני כתבי אישום שהציג לי הסנגור לגבי שותפיו של המערער עולה כי לגבי נעמן ע"א רחמאן יוסף זוהר בתיק 1163/07, הורשע המערער בשני פרטים של חברות בארגון החמאס וכן מתן מקלט, כאשר שימש שם הנאשם כשומר על פעילים מבוקשים מארגון החמאס כאשר אלה נעו בבית כחיל בעודם רעולי פנים. עפ"י הסדר הטיעון שהגישו הצדדים בהסכמה, נגזרו על הנאשם שם 11 חודשי מאסר וקנס בסך 3,000 ש"ח. אשר לחבר השני של החולייה, שנדון בתיק 1157/07 - סעדי ע"א רחמאן יוסף זוהר, הורשע זה האחרון בחברות בארגון החמאס ובביצוע שירות עבור החמאס, כאשר אבטח פעילי חמאס שונים, וכן כתב וחילק כרוזים של ארגון החמאס. גם בתיק זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו התביעה תבקש להשית על הנאשם את ימי מאסרו, דהיינו 10 חודשים ו-14 יום, וכן קנס כספי בסך 2,000 ש"ח.

הגם שאני סבור כי חברות בארגון החמאס וביצוע שירות הינן עבירות מאוד חמורות, ורמת הענישה המקובלת הינה כפי שהציג התובע המלומד סגן שלומי שניידר, מוצא אני כי במקרה זה עקרון אחידות הענישה ובמיוחד כשמדובר בהסדרי טיעון לגבי שותפיו של המערער, צריך לגבור על העונש הראוי במקרים אלה. בהשוואת העבירות אשר ביצע המערער, אין אני רואה הבדל משמעותי.

לאור זאת, הנני מחליט ומבלי שהדבר יהווה תקדים ולפנים משורת הדין, להקל עם המערער ולהעמיד את עונשו על 13 חודשי מאסר לריצוי בפועל במקום 16. עונש המאסר על תנאי יישאר על כנו, כמו גם הקנס הכספי שגזר עליו בימ"ש קמא.

אני מקבל את הערעור באופן חלקי, וגוזר על המערער את העונשים האמורים.

ניתן והודע היום, 21 בינואר 2008, י"ד בשבט התשס"ח, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

שופט

רמ"שית: גו